#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קא. 1 שטף נהר זיתיו ונתנם בתוך שדה חברו, למי שייכים הפירות?<p dir=""rtl"">והאם יכול בעל הזיתים לעקור את זיתיו?</p>"	"נעקרו בגושיהם: בתוך ג' - כיון שכל אחד מצד עצמו לא היה אוכל, חולקים. לאחר ג' - הכל לבעל הקרקע, שהרי אם היה נוטע לבד גם היה אוכל הכל לאחר ג', ואף שבתוך ג' גם אכל ואם היה נוטע מעצמו לא היה אוכל מכל מקום כיון שהעצים היו קטנים היה יכול לזורע ביניהם. <p dir=""rtl"">(לא נעקרו בגושיהן: תוך ג' בין כך לא אוכלים ולאחר ג' הכל לבעל הקרקע כנ&quot;ל.)</p><p dir=""rtl"">אם רוצה בעל הזיתים לעקור זיתיו אינו רשאי (בארץ ישראל) משום ישוב הארץ. (וכתבו תוס' שבעל הקרקע נותן לו דמי העצים כעומדים לנטיעות.)</p>"	בבא מציעא קא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קא. 2 המקבל שדה אבותיו ממציק גוי מה דינו לענין מעשר ומדוע?	"מעשר ונותן לו.<p dir=""rtl"">[בהו&quot;א הבינו שדה אבותיו אברהם יצחק ויעקב ומעשר שאין קנין לגוי להפקיע מיד מעשר, ומקבל כחוכר וחייב לעשר. ונדחה שרק במציק אמר ר' יהודה. אלא] שדה אבותיו ממש ויש כח לגוי להפקיע מיד מעשר (או) שמקבל לאו כחוכר, וקנסוה רבנן כדי שתהיה ברה בידו, ודוקא הבן, מפני שחביבה לו יקבל אותה.</p>"	בבא מציעא קא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קא. 3 היורד לתוך שדה חברו ונטעה שלא ברשות. כמה משלם לו?	בשדה שאינה עשויה ליטע שמין לו וידו על התחתונה (שבח או יציאה המועט מביניהם), בשדה העשויה ליטע משלם לו כמו שאנשים משלמים לטעת שדה זו.	בבא מציעא קא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קא. 4 היורד לחורבתו של חברו ובנאה, ואח&quot;כ אומר עצי ואבני אני נוטל. האם שומעין לו, וכיצד הלכה?<p dir=""rtl"">ומה הדין בנוטע שדהו של חברו, ומדוע?</p>"	"בחורבה - רשב&quot;א אומר שומעין לו, ורשב&quot;ג אומר לב&quot;ש שומעין לו ולב&quot;ה אין שומעין לו. נחלקו בזה רב נחמן אמר שומעין לו, ורב ששת אמר אין שומעין לו, פסק ר' יעקב בשם ר' יוחנן ששומעין לו.<p dir=""rtl"">בשדה - אמר ר' יעקב בשם ר' יוחנן שאין שומעין לו, א&quot;ד משום ישוב א&quot;י ואיכא דאמרי משום כחש הקרקע, איכא בינייהו בחו&quot;ל. </p>"	בבא מציעא קא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קא: 1 המשכיר בית או חנות, מתי אינו יכול להוציאו. ומה הביאור שאינו יכול להוציאו?<p dir=""rtl"">ומה הדין אם השוכר רוצה לצאת?</p>"	"אינו יכול להוציאו כל ימות הגשמים מהחג ועד פסח אם לא הודיע לו ל' יום קודם בימות החמה. ובכרכים ובחנויות תמיד צריך להודיעו י&quot;ב חודש לפני. רשב&quot;ג אומר חנויות של נחתומים וצבעים ג' שנים מפני שהקיפן מרובה.<p dir=""rtl"">כמו שהמשכיר צריך להודיע לשוכר כן השוכר צריך להודיע למשכיר שימצא שוכרים הגונים.</p>"	בבא מציעא קא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קא: 2 משכיר שלא הודיע לשוכר שעליו לעזוב ואינו יכול להוציאו, האם יכול להעלות את המחיר?	סתם כדי להוציאו אינו יכול, אבל אם עלו מחירי הדירות יכול גם הוא להעלות.	בבא מציעא קא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קא: 3 המשכיר בית לחברו ונפל ביתו (של המשכיר), זבניה או אורתיה או יהביה במתנה, חיתן את בנו, האם יכול להוציאו בזמן שלא הודיעו לפני כדין?	"בנפל ביתו - יכול להוציאו שהשוכר לא עדיף מהמשכיר.<p dir=""rtl"">זבניה או אורתיה או יהביה במתנה - אין היורש וכד' יכול להוציאו שלא עדיפים מהמוכר שבאו מכחו.</p><p dir=""rtl"">חיתן את בנו - אם היה יכול להודיעו ולא הודיעו אינו רשאי להוציאו, ואם לאו רשאי להוציאו.</p>"	בבא מציעא קא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קא: 4 אדם שלא היה לו מקום לאחסן את יינו, ולכן קידש אשה ונתנה לו מחסן, ואח&quot;כ גרשה, והיא הוציאה לו את הדברים האם חייבת לשלם אם יהיה נזק?	אמר רב הונא בריה דרב יהושע כאשר עשה כן יעשה לו גמולו ישוב בראשו. ואפ' אם המחסן עומד להשכרה יכולה לומר לך אינני רוצה להשכיר לך דדמית עלי כי אריא ארבא.	בבא מציעא קא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קא: 5 המשכיר בית לחברו מה מוטל על השוכר לעשות ומה על המשכיר?	"כל דבר שהוא מעשה אומן על המשכיר לעשות וכל דבר שהוא מעשה הדיוט על השוכר לעשות. ולכן המשכיר חייב בדלת בנגר ובמנעול, לפתוח לו חלונות, לחזק לו תקרה, לסמוך לו קורה. ושוכר חייב לעשות לו מעקה, מרזב ולהטיח את גגו.<p dir=""rtl"">מזוזה מוטלת על השוכר שהיא חובת הדר וכן מקום המזוזה גם מוטל על השוכר שאין זה מעשה אומן שאפשר בגובתא דקניא. (ובירושלמי איתא שמוטל על המשכיר.)</p>"	בבא מציעא קא:		
